למה אנו מעריכים את המנורות שלנו בתנאי חום קיצוניים
אם אי פעם השתמשתם בחימום זול בחדר אמבטיה או בלול תרנגולות, אתם יודעים איך זה עובד. ביום אחד הוא עובד כרגיל, וביום הבא הוא כבר לא עובד.
בדרך כלל, זה קורה בגלל אדי המים – הם לא נשארים על הפני השטח, אלא מוצאים סדק קטן בחוסם, חודרים פנימה ופוגעים בחיבורים החשמליים. לפעמים, הצינור הזכוכיתי פשוט לא עומד בעומס של שינויי הטמפרטורה הקיצוניים.
אנחנו לא מוכנים לקבל את זה.
איך אנו מנסים להרוס את המנורות
אנחנו לא סתם “מקווים” שהמנורות שלנו עמידות בפני מים. אנחנו עושים כל מאמץ אפשרי כדי להרוס אותן.
אנחנו שם את המנורות בתא מיוחד, ומחממים אותן בטמפרטורות גבוהות וברמת לחות גבוהה. זה בעצם סוג של סאונה אימתנית. בצורה כזו, אנחנו יכולים ליצור תנאי של חשיפה לאדי מים במשך מספר שנים, בתוך מספר מאות שעות בלבד.
אנחנו מחפשים את נקודות החולשה – בעיקר את המקום שבו החוטים נפגשים עם הזכוכית. שם בדרך כלל נוצרות הבעיות. אם אנחנו רואים שההגנה של החוטים פוחתת, אנחנו יודעים שהחוסם לא עובד כראוי. צריך להתחיל מחדש.
האתגר של השימוש בחומרים הנכונים
החלק הקשה הוא בחירת החומרים הנכונים. אנחנו משתמשים בזכוכית קוורץ, מכיוון שהיא מצוינת בהעברת חום. אבל זכוכית ומתכת לא תמיד מסתדרות זו עם זו כשהן מתרחבות ומתכווצות. שם נוצרות דליפות.
אתם עשויים לחשוב, “פשוט יש למרוח שכבה עבה יותר!” אבל יש בעיה – אם השכבה עבה מדי, היא עלולה לפגוע באור האינפרא-אדום שיוצא מהמנורה, או לגרום לזכוכית להתחמם יותר מדי. זו מעין מלחמה בין החומרים השונים. אנחנו מבלים הרבה זמן בחיפוש אחר האיזון הנכון – כך שהמנורה תישאר יבשה, אך עדיין תפיק את כל החום הדרוש.
מה זה אומר עבורכם
כשאתם מחברים את המנורות האלו לאזורים לחים, הדבר האחרון שאתם רוצים זה שהמפסק GFCI ינתק את החשמל מיד כשהמקלחת מתחילה לעבוד.
הבדיקות שלנו מבטיחות שהחלקים החשובים של המנורה יהיו מוגנים מפני אדי המים.
רק תזכרו: המנורות האלו יכולות להתחמם מאוד. ודאו שהמארז שלהן יהיה מספיק גדול, כדי שהן לא יגרמו להתחממות יתר של הריהוט שמסביב.