למה אנחנו בעצם “מענים” את מזגני האמבטיה לפני שהם מגיעים אליכם
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מוצרי אלקטרוניקה. יש שם אדי מים רבים, לחות גבוהה מאוד, ושינויי טמפרטורה שיכולים לגרום למדחום להתעוות. אם מציבים מזגן אינפראאדום בתקרה, זה כמו לחיות בסאונה. אם החיבורים אינם מושלמים, המזגן יפסיק לעבוד מהר מאוד.
אנחנו לא אוהבים לנחש כמה זמן יכול מוצר לעמוד בתנאים אלה. לכן אנחנו משתמשים בשיטת “הזקנה בתנאי לחות”. זה נשמע מתוחכם, אך למעשה זו דרך לחקות את השחיקה שנגרמת למוצרים באמבטיה במשך שנים, בתוך מספר שבועות בלבד.
המאבק נגד הלחות
מים וחשמל במתח גבוה? זו שילוב לא טוב. כשאדי המים חודרים לחיבור בין צינור הקוורץ לבין הקצוות החשמליים, נוצר מסלול לחשמל לזרום למקומות שבהם הוא לא אמור להגיע. זה עלול לגרום לקצר חשמלי. כדי למנוע זאת, אנחנו שם את המכשירים בחדרי לחות. אנחנו מעלים את רמת הלחות ל-95%, ושומרים על טמפרטורה בין 40°C ל-60°C, תוך כדי הפעלה וכיבוי של המכשיר. בעצם, אנחנו מנסים לגרום למכשיר להתקלקל. אם יש חולשה בחיבורים, אנחנו רוצים שהמכשיר יפסיק לעבוד על הרצפה, ולא בתקרה שלכם.
גורם ההלם התרמי
יש גם את החום. צינורות הקוורץ מתרחבים ומתכווצים בכל פעם שמפעילים את המכשיר. דמיינו מנורה שעוברת מטמפרטורות נמוכות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך שניות בודדות, כשהיא מכוסה בשכבה של אדי מים. הלחץ התרמי הזה יכול לגרום לסדקים זעירים. שיטת ההזקנה שלנו מבטיחה שהחיבור בין הצינור לבין המתכת יישאר חזק. כי אם החיבורים ייפגעו, גז ההלוגן ייצא החוצה, החוטים יישרפו, ותישארו עם חתיכת זכוכית יקרה אך חסרת תועלת.
מציאת האיזון הנכון
החלק הקשה הוא שאי אפשר פשוט לאטום הכל. אם נאטום את החיבורים יותר מדי, החום יישאר בתוך המכשיר. אם נעשה זאת יותר מדי, עלולים החוטים להימס. זו צריכה להיות איזון מדויק. אנחנו משתמשים בסיליקונים בעלי עמידות גבוהה לחום, ובעיצוב שמאפשר למכשיר לנשום. כל עוד האוורור באמבטיה טוב, והחום לא נשאר בתקרה, המזגן יוכל לעבוד בצורה טובה גם בתנאי אדי מים קיצוניים.